מרטים ריבוי כירופרקט

ד"ר מרטין ראבוי כירופרקטור

שמי מרטין ראבוי (Raboy), ואני כירופרקטור זה 25 שנים. למדתי בקולג' לכירופרקטיקה של קליבלנד (Cleveland Chiropractic College) בלוס אנג'לס, וסיימתי את לימודי בשנת 1985.
קיבלתי רשיון לעסוק בכירופרקטיקה בקליפורניה ב-1986, ושנתיים לאחר מכן עליתי ארצה. במשך כשנה וחצי עבדתי בתל אביב ואז עברתי לחיפה ופתחתי מרפאה פרטית ב-1991. המרפאה שכנה במרכז חורב במשך 18 שנים, וב-2010 הועתקה לרמת ספיר,
שם היא נמצאת כעת.

לפני שנים, זכיתי לעבוד לצד רופא מרדים במסגרת מחקר שמטרתו לבחון את השפעת ההזרקה של סטרואידים לחלל האפידורלי (תהליך המוכר כהרדמה אפידורלית), לצד טיפול כירופרקטי, על מטופלים הסובלים מכאבי גב-תחתון כרוניים. לעתים קרובות התוצאות היו מדהימות: מטופל היה מגיע למרפאה כשהוא סובל מכאבים עזים, כשמותניו מכופפים והגב התחתון שלו חם ונפוח. במקרה כזה התאפשר לי לבקש זריקת משכך כאבים, וברוב הפעמים הוקל כאבו של המטופל במידה שאפשרה לי להתחיל בטיפול הכירופרקטי באופן מידי. ההתנסות הזו גם נתנה לי את ההזדמנות להכיר את תחום הרפואה הקונבנציונאלית מבפנים,
חוויה מספקת ביותר. אחד הדברים החשובים שלמדתי במהלך המחקר היה הצורך להיות פתוח לשימוש באמצעי טיפול שונים, שפועלים במקביל לטובת המטופל. כיוון שהכירופרקטיקה מיקודה במכניקה של הגוף, בסיוע לו להתחדש ולמנוע הדרדרות במצבו, ולעתים אינה מסוגלת לספק הקלה לכאב נקודתי, שילוב תרופות בטיפול הוכח במקרים מסוימים כדבר נחוץ. לכן אני תומך נלהב בטיפול אינטגרטיבי, בו אנשים ממקצועות הרפואה השונים עובדים זה לצד זה ואף במשולב. כאדם העוסק בבריאות המטופל, אני מייחס חשיבות רבה לטיפול מניעתי, מושג שאינו זר לכירופרקטיקה. יש שני תחומים שלהבנתי משלימים את הטיפול הכירופרקטי: תרגול טאי צ'י ותזונה המבוססת על מזון צמחי ולא-מעובד.

בכל הנוגע לטיפול רפואי, אחת התופעות המתסכלות ביותר היא מטופלים שהנתונים שלהם דומים, המתלוננים על בעיות דומות,
אלא שמצבו של האחד משתפר בעקבות הטיפול, בעוד השני לא מגיב אליו. מדוע זה קורה? מה יש בביו-מכאניקה הייחודית של המטופל שמונע מחוט השדרה שלו להבריא? זה עשר שנים שאני שוחה באופן קבוע, שלוש פעמים בשבוע, וההבחנות שלי כשחיין הביאו אותי לתהות בסוגיה הזו. הייתי רואה מטופלים שלי,
שנה אחרי שנה, שוחים בבריכה, ומבחין שהם אינם נמצאים במצב טוב מהמטופלים האחרים שלי, שאינם שוחים, מבחינת מבנה השלד, התנועה, ההליכה והגמישות. אמירה מוכרת היא שהשחייה היא הפעילות המיטבית לעמוד השדרה. האם זה אכן כך? ואם לא,
מה טוב ממנה? השאלה הזו הובילה אותי לאמנות הלחימה המזרחית טאי צ'י.

טאי צ'י היא אמנות תנועה והנעה, שמקורה ביוגה, המתמקדת בשיווי משקל ושחרור השרירים ולא מתבססת על תנוחות קבועות. מאז שהתחלתי לעסוק בטאי צ'י, בשנת 2004, הגעתי להבנה עמוקה יותר של הניואנסים של התנועה. הבנתי שעמוד השדרה מתפקד כקפיץ – רעיון לו קראתי "עקרון האטלאטל (Atlatl)" – כאשר כל מתיחה ושחרור עוזרים לגוף להגיע לשיווי משקל, להשיג הנעה ולשמור על אינרציה. עם התפישה הזו של הגוף, אני מסוגל כיום להבחין במה שבעבר נעלם ממני, כך שטיפול ושיקום חוט השדרה יעילים הרבה יותר. שני אנשים יכולים להיראות אותו הדבר,
אבל לנוע באופן שונה לחלוטין, דבר אותו עוזר הטאי צ'י לגלות.
כך אני מצליח להשלים את המידע על אי-האיזון של גוף המטופל,
על החסרים שבו, ועל תופעות שנובעות מנסיון שלו לפצות על חסרים. זהו אחד הכלים החשובים ביותר שרכשתי לאורך השנים.

הסוגייה השנייה היא תזונה. כאנשים העוסקים בתחומי הרפואה עלינו לשאול את עצמנו – מהו הבסיס לבריאות? ייתכן מאוד שהתשובה נמצאת בקצה המזלג שלנו. ככל שגוברת ההבנה של חשיבות הטיפול המניעתי, מחקרים מראים כי האמצעי היעיל ביותר לשמירה על הבריאות הוא תזונה המבוססת על מזון צמחי ולא-מעובד. לאחרונה השלמתי לימודי תעודה על תזונה צמחית מבית היוצר של פרופסור טי. קולין קמפבל (Campbell) מאוניברסיטת קורנל. פרופ' קמפבל הוא מחבר הספר מחקר סין (The China Study; יצא בעברית בהוצאת פוקוס). הספר מתאר מחקר שערך קמפבל במשך 30 שנים, הנוגע לדיאטה ובריאות, ובמיוחד להשפעות ההרסניות של צריכת חלבון מן החי, שנודע כגורם העיקרי למחלות לב וסרטן בעולם המערבי, וכמרכיב מרכזי בסוכרת, השמנת יתר ורמת כולסטרול גבוהה. הממצאים הללו צריכים לתפוס מקום מרכזי בכל דיון בבריאות כללית.

כיום, אולי יותר מאי פעם, נראה שתומס אדיסון צדק כשאמר כי "הרופא של העתיד לא יתן תרופות, כי אם יעודד את המטופלים שלו לדאוג לגופם, להקפיד על המזון שהם צורכים ולהתעניין בגורמים למחלות ובדרכים למנוע אותן".

עיצוב אתר - מ.מ אלון מעצבים | בניית אתר - זכאי קום